בגיל זה הילדים זקוקים ליותר פעילות ספורט על מנת לבנות את כוחם, את הקורדינציה בין איברי גופם ואת הביטחון ביכולותיהם הפיזיות.
זהו השלב שבו מונחים היסודות לסגנון חיים ספורטיבי ובריא.
בגילאים אלה הילדים כבר מכירים סוגים שונים של ספורט ופעילויות ויודעים לומר מה הם אוהבים ובאיזה סוג של ספורט הם מתעניינים.
ילדים יאהבו לעסוק בספורט החביב עליהם יום יום כל עוד הם נהנים.
אימוני ספורט ומשחקי ספורט לא יספיקו על מנת להשריש אורח חיים שיגרתי של ספורט.
הורים אינם יכולים להסתמך רק על פעילות הספורט שמעניק בית הספר לילדים.

הנה כמה דוגמאות אפשריות לעודד ילדים לשגרת ספורט:

    * הכנסה של הספורט לילדים כשיגרה יומית, הליכה משפחתית כל ערב.
    * השארת זמן חופשי לילדים לבחור את סוג פעילות הספורט והמשחקים שהם מבקשים, כמו רכיבה על אופניים בשכונה, משחקי תופסת או מחבואים עם ילדי השכונה.
    * אחזקה של משחקי ספורט, לאו דווקא יקרים, מגוון של כדורים, גלגיליות, חבל קפיצה.
    * היו שותפים למשחקי הספורט עם הילדים, זה יגרום לכם לזוז וילדים אוהבים מאוד לשחק עם הוריהם.

דרך פעילות ספורט, ילדים יכולים ללמוד הרבה על הצבת מטרות בחיים, אתגרים, עבודת צוות ואת הערך שיש לאימון שיגרתי.
זיכרו תמיד את גיל הילדים, הרמה שבה הם נמצאים, יכולותיהם הטבעיות ותחומי הספורט שמעניינים אותם.
בגילאים תשע עד שתים עשרה חלק מהילדים הופכים יותר מחוייבים לספורט שהם אוהבים. זה בסדר אם ילד אינו מתעניין בספורט מסורתי, אך חשוב למצוא תחום ספורט שבו הילד מתעניין ולחשוף אותו לתחום זה, לעודד אותו למצוא מה הוא אוהב, אם זה לא ספורט קבוצתי כמו כדורגל, כדורסל אולי ספורט אינדבידואלי כמו אומנויות לחימה למיניהן, קרטה, ג'ודו, או טניס, רולרבליידס, אופניים.

כיצד להימנע מבעיות?

ילדים שעוסקים בספורט מועדים לסיכונים ולפציעות. חשוב מאוד לעסוק בספורט עם ציוד מותאם לילד כמו למשל קסדה לרכיבה על אופניים.
ילדים מוגבלים, או עם מחלה כרונית כזו או אחרת טוב שייתייעצו עם רופא משפחה, עם מאמן אישי לגבי סוג הספורט שמתאים להם.
אם ילדכם מסרב לשחק, או מתלונן על כאבים בזמן פעילות ספורט, התייעצו עם רופא משפחה ובידקו היכן שורש הבעייה.