ילדים והערכה עצמית

לעומתם ילדים עם הערכה עצמית נמוכה ימצאו שאתגרים שונים הם מקור לחרדות, פחדים ותיסכולים. לילדים הממעיטים בערך עצמם יותר קשה למצוא פיתרונות לבעיות. ילדים החושבים על עצמם מחשבות כמו: "אני לא יוצלח" או "אני לא מצליח לעשות שום דבר כמו שצריך", הופכים להיות פאסיביים, וותרנים או מדוכאים. כשהם ניתקלים באתגר חדש הם מיד עונים "אני לא יכול".

   מהי הערכה עצמית?

הערכה עצמית היא אוסף האמונות שיש לנו על עצמנו, זוהי הדרך שבה אנו "תופסים" את עצמנו. כיצד אנו מגדירים את עצמנו, את ההשפעה שיש לנו, מה מניע אותנו, מה הגישות שלנו, מה הן דרכי ההתנהגות שלנו וכיצד כל זה משפיע על ההסתגלות הרגשית שלנו.

תבניות של הערכה עצמית מתחילות מוקדם בחיינו. לדוגמא ילד שחווה חוויות ומרגיש שהישיג דברים, מחזק את הערכתו העצמית. תינוק שלומד להתהפך לאחר עשרות ניסיונות כושלים לומד את גישת ה "אני יכול".

המושג של הצלחה בעקבות התמדה אצל ילדים מתחיל מוקדם. ילדים מנסים, נכשלים, מנסים שוב ושוב נכשלים וכך הלאה עד שהם מצליחים. הם מפתחים דיעה לגבי יכולותיהם. תוך כדי כך הם יוצרים דימוי עצמי שמבוסס על אינטרקציות עם אנשים בסביבתם. זו הסיבה מדוע התערבות הורים היא מפתח חשוב מאוד בעזרה לילדים לפתח הערכה עצמית.

אפשר להגדיר הערכה עצמית גם כרגשות לגבי יכולות המעורבות עם רגשות של היותי אהוב. ילדים ששמחים על השגים אולם לא מרגישים שהם אהובים יכולים לחוות הערכה עצמית נמוכה. ואותו דבר ההפך ילדים שמרגישים שהם אהוגים אולם מהססים לגבי יכולותיהם, עלולים גם הם לחוות הערכה עצמית נמוכה. הערכה עצמית נובעת מאיזון הדברים.

סימנים להערכה עצמית או לחוסר הערכה עצמית

הערכה עצמית נעה ככל שהילדים גדלים. לעיתים קרובות הערכה עצמית משתנה בעיקבות חוויות חדשות שהילדים חווים ובעיקבות תפיסות חדשות שילדים מאמצים לעצמם. לכן רצוי להיות ערים לסימנים להערכה עצמית ולחוסר בהערכה עצמית.

ילדים בעלי הערכה עצמית נמוכה לא ירצו להתנסות בדברים חדשים ובדרך כלל ידברו על עצמם בצורה שלילית, כמו למשל: "אני טיפש", "לעולם לא אצליח לעשות זאת", "מה הטעם? לאף אחד לא איכפת ממני ממילא". ילדים אלה יחוו חוסר סבלנות, יוותרו בקלות ויחכו שמישהו יבוא ויעשה את הדברים במקומם. ילדים אלה נוטים להיות ביקורתיים ומאוכזבים בקלות מעצמם. הם רואים נסיגות כדבר מוגמר וקבוע והם פסימיים.

ילדים בעלי הערכה עצמית נוטים ליהנות ממפגשים עם אחרים, יש להם תחושת נוחות והנאה בפעילויות קבוצתיות וגם בעיסוקים עצמאיים. כשמופיעים בפני ילדים אלה אתגרים הם שועטים קדימה למציאת פיתרונות, אין בהם מורת רוח והם אינם מזלזלים בעצמם ובחבריהם. לדוגמא במקום לומר:"אני אידיוט", ילדים עם הערכה עצמית יאמרו: "אני לא מבין את זה". הם מכירים את חולשותיהם וחוזקותיהם ומקבלים אותם. יש בהם תחושת אופטימיות.

כיצד יכולים הורים לטפח הערכה עצמית אצל ילדים?

• שימו לב מה אתם אומרים. ילדים מאוד רגישים למילים של הוריהם. זיכרו לשבח את הילדים לא רק על עבודה טובה שהם עשו אלא גם על מאמץ. היו כנים עם הילדים. למשל אם הילד לא הצליח להתקבל לקבוצת כדורגל אל תאמרו לו שאולי בפעם הבאה אם יתאמץ יותר הוא יצליח. אימרו לו שלמרות שהוא לא התקבל לקבוצה אתם מאוד גאים בו על המאמץ שהוא השקיע. תגמלו את הילדים על מאמצים והשקעה ולא רק על תוצאות.
  
  
• היו מודל חיקוי חיובי עבור הילדים. אם אתם קשים עם עצמכם, פסימיים, בלתי מציאותיים לגבי היכולות והמגבלות שלכם, סביר להניח שהילדים שלכם יחקו אתכם היות ואתם המודל שלהם. טפחו את ערככם העצמי והיו מודל לחיקוי להערכה עצמית חיובית עבור הילדים.
  
  
• זהו את האמונות המגבילות את הילדים ותקנו אותן. חשוב מאוד להורים לזהות את האמונות הבלתי מציאותיות של הילדים על עצמם. לא משנה אם האמונה נוגעת למושלמות, למשיכה, ליכולת או לכל דבר אחר. עיזרו לילדים להציב לעצמם סטנדרטים מדויקים ומציאותיים בהערכתם העצמית. תפיסות לא מדויקות של הילדים את עצמם יכולות להכות שורשים ולהפוך למציאות של הילדים. למשל ילדים שמצליחים מאוד בבית הספר אולם במקצוע אחד הם נאבקים ואומרים על עצמם שהיות שהם גרועים במקצוע הזה הם תלמידים גרועים. לא רק שזו הכללה שאינה נכונה, זו גם אמונה שתוביל את הילדים לכישלונות. עודדו ילדים לראות כל סיטואציה באורה האמיתי. תשובה לילדים אלה תהיה שהם תלמידים טובים ומצליחים בבית הספר ובמקצוע אחד עליהם להשקיע יותר זמן ושתעבדו ביחד על מנת לשפר.
  
  
• היו ספונטניים ומלאי חיבה כלפי הילדים. חבקו את הילדים ואימרו להם כמה אתם גאים בהם. הכניסו פתק לתיק האוכל של הילדים עם משפטי העצמה כמו "אני חושב שאתה נפלא". שבחו את הילדים לעיתים קרובות ובכנות ובלי להגזים. ילדים יודעים לחוש כשדברים נאמרים להם מהלב.
  
  
• תנו פידבק חיובי ומדוייק. למשל :"באמת כעסת מאוד על אחיך, אבל אני מעריך מאוד את זה שלא צעקת ולא הירבצת לו". משפט כזה מוביל את הילד לרגשות מודעים, מתגמל אותו על הבחירה שבחר ומעודד אותו לבחור את הבחירה הנכונה גם בפעם הבאה.
  
  
• צרו סביבה בטוחה, אוהבת, תומכת בבית. ילדים שאינם חשים ביטחון או שמתעללים בהם בבית יסבלו מהערכה עצמית נמוכה. ילד שחשוף להורה שמרים קול, מתווכח, רב עם אנשים באופן עיקבי, הופך לילד מדוכא ומסוגר. שימו לב גם להתעלליויות מאחרים, בעיות בבית הספר, עם חברים או כל דבר אחר עלולים להשפיע על הערכה העצמית של הילדים. טפלו בנושאים אלה ברגישות ובמהירות וזיכרו תמיד לכבד את ילדיכם.
  
  
• עיזרו לילדים להיות מעורבים בחוויות בונות. חוויות שמעודדות שיתוף פעולה ולא תחרותיות מעודדות מאוד הערכה עצמית. למשל חונכות – ילדים מכתות גבוהות מלווים ילדים שרק הגיעו לבית הספר והתחילו את דרכם בו.

אם אתם חושבים שלילדים יש הערכה עצמית נמוכה, שיקלו לקבל עזרה מקצועית. ייעוץ משפחתי יכול להראות לכם נושאים שאינכם רואים אותם ושמונעים מהילדים להרגיש טוב ולהעריך את עצמם.

טיפול יכול לעזור לילדים ללמוד להסתכל על עצמם ועל העולם בדרך חיובית. כשילדים רואים את עצמם באור מציאותי יותר הם יכולים לקבל את מי שהם באמת.

עם מעט עזרה כל הילדים יכולים לפתח הערכה עצמית בריאה, להיות מסופקים בחייהם ומאושרים.